My Blogs

 

Mes Blogs

 

Mes blogs : le premier, "Je raconte", a été créé en 2009. Pendant une courte période, j'ai écrit environ 300 contes courts et quelques poèmes. Certains sont des souvenirs de mon enfance en Turquie. Cette période d'écriture a été un laps de temps suspendu entre mon imagination et l'ouverture à d'autres horizons.

"Looking Differently" est mon deuxième blog. En 2013, par hasard, une caméra s’est retrouvée dans ma main, offerte par une étrangère rencontrée pendant mon séjour au Pays de la Cendre — et ce fut un coup de foudre.

Un amour sans fin pour regarder le monde, la vie, sous un angle différent, dans une lumière peu commune ; me connecter à des objets oubliés, trouver une certaine beauté dans les bacs à déchets, donner vie à la rouille, être une paparazza pour capter certains visages, gestes, expressions des passants dans la rue. Assise dans un coin de café, j'espionnais les promeneuses fugitives aux expressions multiples, avec ma caméra et son long objectif.

Une période étrange où je change le cours de ma vie, mon foyer, et plus encore. Une période entre l'âge mûr et la vieillesse. Une période marquée par le Covid et par une guerre qui commence le 7 octobre. Une période de fatigue, de recherche d'une nouvelle direction et de découverte de l’IA.

Le blog "Looking Differently" se transforme avec cette technologie qui avance à pas de géant. Je suis éblouie, malgré les critiques qui fusent de toutes parts. On ne peut comparer la caméra à l’IA. La caméra, c’est moi, et ma captation de l’imprévisible, du moment étrange qui survient soudainement, l’étonnement quand l’image apparaît sur l’écran du PC, et parfois une transformation légère avec certains programmes qui offrent une perspective différente du clic original.

L’IA est une autre porte qui s’ouvre pour moi, où mon imagination se transforme en image, où un rêve revit dans des couleurs inattendues, où l’on peut superposer des images dans différents styles et s’extasier devant une œuvre originale et unique. Me voilà avec mon premier blog, "Je raconte", que je traduis doucement en anglais et en hébreu, et dont j’ai changé l’interface, et "Looking Differently", qui progresse avec son temps.

Quel sera mon futur ?

 

 

 

 

 

My Blogs

My first blog, Je raconte, was created in 2009. For a short time, I wrote around 300 short tales and a few poems. Some were memories from my childhood in Turkey. That period of writing was like a suspended moment, floating between imagination and an openness to new horizons.

Looking Differently is my second blog. In 2013, quite by chance, a camera ended up in my hands — a gift from a stranger I met during my stay in the Land of Ash — and it was love at first sight.

An endless love for seeing the world, life itself, from a different angle, in an uncommon light; connecting with forgotten objects, finding a kind of beauty in dumpsters, bringing rust to life, playing paparazza to capture certain faces, gestures, and expressions of passersby in the street. Sitting in a corner of a café, I would spy on fleeting women walkers with their many expressions, my camera and its long lens as my companions.

It was a strange time, when I changed the course of my life, my home, and so much more. A time between middle age and old age. A time marked by Covid and by a war that began on October 7. A time of fatigue, of searching for new direction, and of discovering AI.

The Looking Differently blog is evolving along with this fast-moving technology. I’m dazzled, despite the flood of criticism from every direction. You cannot compare a camera to AI. The camera is me — my way of capturing the unpredictable, the strange moment that suddenly emerges, the surprise when the image appears on the PC screen, and sometimes a subtle transformation using programs that offer a different perspective on the original click.

AI is another door that opens for me, where my imagination becomes image, where a dream comes to life in unexpected colors, where images can be layered in different styles and marvelled at as original and unique works of art. And here I am, with my first blog, Je raconte, which I’m slowly translating into English and Hebrew, redesigning its interface, and Looking Differently, which is evolving with the times.

What lies ahead for me?

 

 

הבלוגים שלי

הבלוג הראשון שלי, Je raconte, נוצר ב-2009. במשך תקופה קצרה כתבתי כ-300 סיפורים קצרים וכמה שירים. חלקם היו זיכרונות מילדותי בטורקיה. זו הייתה תקופה של כתיבה שתלויה בין הדמיון שלי לבין פתיחות לעולמות חדשים.

Looking Differently הוא הבלוג השני שלי. בשנת 2013, במקרה, מצלמה מצאה את דרכה אל תוך ידי — מתנה מזרה שפגשתי במהלך שהותי בארץ האפר — וזה היה אהבה ממבט ראשון

.

אהבה אינסופית להתבוננות בעולם, בחיים, מזווית אחרת, באור בלתי רגיל; להתחבר לחפצים שנשכחו, למצוא יופי מסוים בפחי אשפה, להחיות את החלודה, להיות פפארצי קטנה הלוכדת פרצופים, תנועות, הבעות של עוברי אורח ברחוב. יושבת בפינת בית קפה, מרגלת אחר הנשים החולפות — עם המצלמה שלי והעדשה הארוכה שלה.

זו הייתה תקופה מוזרה, שבה שיניתי את מהלך חיי, את ביתי, ועוד. תקופה בין גיל המעבר לזקנה. תקופה שסומנה על ידי הקורונה ומלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר. תקופה של עייפות, של חיפוש כיוון חדש ושל גילוי הבינה המלאכותית.

הבלוג Looking Differently משתנה עם הטכנולוגיה המתקדמת במהירות. אני נפעמת, למרות הביקורת שמגיעה מכל עבר. אי אפשר להשוות בין מצלמה לבינה מלאכותית. המצלמה היא אני — דרך הלכידה שלי של הבלתי צפוי, של הרגע המוזר שמופיע פתאום, של ההפתעה כשהתמונה עולה על מסך המחשב, ולעיתים שינוי קל בתמונה באמצעות תוכנות שנותנות פרספקטיבה שונה על הלחיצה המקורית.

הבינה המלאכותית היא דלת נוספת שנפתחת עבורי, שבה הדמיון שלי הופך לדימוי, שבה חלום מתעורר מחדש בצבעים בלתי צפויים, שבה ניתן לשלב תמונות בסגנונות שונים ולהתפעל מיצירה מקורית וייחודית. והנה אני כאן, עם הבלוג הראשון שלי, Je raconte, שאני מתרגמת באיטיות לאנגלית ולעברית, משנה את הממשק שלו, ועם Looking Differently, שמתפתח עם הזמן.

מה צפוי לי בעתיד?